בחי־בר יטבתה, המושב ברכב הוא גם נקודת התצפית. נוסעים לאט, מחפשים תנועה בין עצי השיטה ומנסים להבחין אם הקרניים שמולכם ישרות, מעוגלות או מסולסלות. זו יציאה מאילת שמתאימה למי שנהנים מבעלי חיים ומוכנים לתת להם את הזמן שלהם. כדי שהביקור ירגיש כמו טיול ולא כמו עוד נסיעה, כדאי להכין מראש כמה דברים לחפש בדרך.
מה רואים בחי־בר יטבתה?
החי־בר נמצא ליד כביש 90, בין יטבתה לסמר, כ־35 קילומטרים מצפון לאילת. בשטח הספארי מתבוננים בבעלי חיים מדבריים מתוך הרכב. חלקם נמצאים קרוב לדרך ואחרים רחוקים יותר; אין הבטחה שכל מין יופיע לעיניכם בביקור. משקפת יכולה לעזור להתבונן בלי לנסות להתקרב.
אלה כמה בעלי חיים שכדאי להכיר לפני שמגיעים. סימני הזיהוי מבוססים על עלון השמורה של רשות הטבע והגנים:
- ראם לבן: חפשו גוף לבן, סימנים כהים בפנים וקרניים ארוכות שכמעט אינן מתעקמות.
- ראם סהרה: הקרניים מעוגלות לאחור והחזה חום. ההשוואה לראם הלבן היא התחלה טובה לזיהוי.
- דישון: הקרניים מפותלות, להבדיל משני הראמים. אפשר לנסות להבחין בצורה שלהן דרך המשקפת.
- פרא וערוד: שניהם חמורי בר, אך הערוד ניכר בסימנים הכהים על רגליו. כדאי לחפש את ההבדל ולא לקרוא לכל אחד מהם פשוט חמור.
- יען: עוף גדול שאינו עף. אצל הבוגרים, הזכר שחור עם קצות כנפיים לבנים והנקבה אפורה.
הסיפור של המקום רחב יותר מזיהוי החיות. החי־בר מגדל אוכלוסיות לצורכי שימור והשבה לטבע, ובהן פראים וראמים לבנים שהושבו לנגב. לילדים אפשר להסביר שהצפייה היא הזדמנות לראות בעלי חיים שהשמירה עליהם דורשת גם מרחב, גם שקט וגם עבודה ממושכת.
מתחילים בסרט, ממשיכים לספארי
לפי המידע הרשמי של החי־בר, הביקור כולל מרכז מבקרים עם סרט היכרות וסיור ברכב. כדאי להתחיל בהסבר ובסרט, כדי להגיע לנסיעה עם מושג על בעלי החיים ועל תפקיד השמורה. נצלו את העצירה גם לשירותים ולסידור הציוד לפני שנכנסים לשטח.
עלון השמורה מתאר מסלול מעגלי של כחמישה קילומטרים. הוא מתאים לכל סוגי הרכב לפי הרשות, ואין צורך ברכב שטח. לסיור עצמו דרוש רכב, גם אם הגעתם לשער באוטובוס או במונית. אם אין לכם רכב זמין, בררו מראש פתרון לסיור; הגעה לכניסה אינה מספיקה.
הזמן במסלול תלוי בעצירות ובעניין שלכם. אל תתכננו אותו לפי מספר הקילומטרים בלבד: זו נסיעה להתבוננות, לא דרך שצריך לסיים במהירות. עדיף להקדיש לחי־בר בוקר נינוח, ולתכנן את הארוחה או את התחנה הבאה אחרי הביקור, בלי שעה צפופה שמאלצת להתקדם.
עם ילדים: הופכים את הנסיעה למשחק תצפית
לפני היציאה אפשר לבחור שלוש משימות קטנות: למצוא שני סוגי קרניים, להבחין בחיה שאוכלת ובחיה שנחה, ולזהות עוף שאינו עף. כשמזהים משהו, תנו לילדים להסביר מה ראו, במקום למהר לחפש את החיה הבאה.
ילדים עייפים אחרי שעות בדרך עלולים להזדקק דווקא להפסקה מחוץ לרכב. לכן כדאי לבחור בחי־בר ביום ההגעה רק אם נשארו להם סבלנות ועניין. אם צריך בעיקר אוכל, שירותים ותנועה, המדריך לעצירות בדרך לאילת יעזור לבחור עצירה מתאימה ולשמור את הספארי ליום אחר.
סדרו מים, משקפת ומצלמה בהישג יד, והושיבו את הילדים עם אמצעי הריסון המתאימים. מי שאינו נוהג יכול לעזור בזיהוי ולצלם; הנהג מתרכז בדרך. לפי הנחיות השמורה אין לצאת מהרכב, להאכיל את החיות או ליצור עמן מגע. נוסעים בדרך המסומנת, עד מהירות מרבית של 30 קילומטרים לשעה, ונותנים לבעלי החיים זכות קדימה.
שעות פתיחה, כרטיסים והיערכות לביקור
שעות הפעילות להלן נבדקו באתר הרשות ב־6 באוקטובר 2026. חשוב לתכנן לפי הכניסה האחרונה, שעה לפני הסגירה:
| תקופה ויום | שעות פתיחה | כניסה אחרונה |
|---|---|---|
| שעון קיץ, ראשון עד חמישי ושבת | 08:30 עד 17:00 | 16:00 |
| שעון קיץ, שישי וערבי חג | 08:30 עד 16:00 | 15:00 |
| שעון חורף, ראשון עד חמישי ושבת | 08:30 עד 16:00 | 15:00 |
| שעון חורף, שישי וערבי חג | 08:30 עד 15:00 | 14:00 |
בערבי ראש השנה, פסח ויום כיפור מפורסמות שעות מקוצרות אחרות. בחרו במערכת הרשות את תאריך הביקור והירשמו מראש. לצפייה בבעלי החיים, העלון ממליץ על הבוקר או אחר הצהריים; בקיץ הם פעילים פחות בשעות הצהריים. למשפחה שרוצה להמשיך אחר כך לארוחה, הבוקר הוא בחירה נוחה.
לפי מחירון הרשות לשנת 2026, שנבדק באותו מועד, דמי הכניסה הרגילים הם 31 שקלים למבוגר מעל גיל 18 ו־16 שקלים לילד בגיל 5 עד 18, לכל מבקר. לדוגמה, שני מבוגרים ושני ילדים בטווח גיל זה ישלמו 94 שקלים במחיר הרגיל. למנויי מטמון הכניסה ללא תשלום, לפי תנאי המנוי. בדקו זכאות להנחה ואת המחיר לתאריך שלכם לפני הרכישה.
הרשות מציינת חניה, מבואה, שירותים ואולם ממוזג שהונגשו. אם דרושה התאמה מסוימת, תאמו אותה בטלפון השמורה 08-6373057. סיור ברכב אינו מעיד שכל פעילות מיוחדת נגישה באותה דרך. הדרכות, ביקור במכלאות אקלום וסיורי שקיעה או זריחה דורשים בירור ותיאום נפרדים; אל תבנו עליהם כחלק קבוע מהביקור הרגיל.
איך משלבים את החי־בר ביום טיול?
אפשר לבנות בוקר של ספארי וארוחה, ואחריו לחזור לאילת למנוחה או להליכה בטיילת. אם רוצים גם לצאת מהרכב ולהתנועע בחול, חולות סמר הם אפשרות סמוכה שהרשות מציעה כהמשך. מגיעים ברכב עד אזור הכניסה, ומשם מטיילים בדיונות ומחפשים עקבות. זו תוספת למי שיש להם כוח להליכה בחול; בימי חום החול מתחמם מאוד, ובימי שרב או סכנת שיטפונות מוותרים על היציאה לשטח.
להפסקת משחק אפשר לשקול את הרחבה בפארק יטבתה. באתר המפעיל מוצגת רחבה חופשית עם מתקן חבלים, אך לפי הודעתו על פעילות הפארק, הביתנים סגורים ואין סיורים. המדריך לפארק יטבתה מסביר מה אפשר לתכנן ובאילו מתקנים צריך לברר את זמינות השימוש. הפארק, הפונדק ושמורת החי־בר הם יעדים נפרדים; בחרו בניווט את השם המלא של המקום שאליו התכוונתם להגיע.
אם המשפחה מעדיפה נוף, הליכה ותחנות פעילות על פני צפייה ממושכת ברכב, כדאי לשקול את פארק תמנע עם ילדים (אתר פארק תמנע) ליום אחר. עדיף לבחור חוויה מרכזית אחת שמתאימה לעניין ולכוחות שלכם, במקום לדחוס שני אתרים גדולים רק מפני ששניהם צפונית לאילת.